כיאה לבחירות ראשונות, ביום הבחירות הופיע בעמוד הראשי בעיתון מדריך קצר: “כיצד מצביעים – הוראות”. בין השאר נכתב בו: “בבואך למקום הקלפי הסתדר בתור, אם יש צורך בכך, אל תגיד ?אבוא אחר כך’, אלא חכה בסבלנות עד שיגיע תורך והישמע להוראות הסדרן”

תגיות : כנסת

קולותיהם העזים של תעמולנים נדמו ביום הזה, והאחדות שרתה בכל. עיתונאים זרים ברחובות תל אביב רשמו רשימות בפנקסיהם, ושלחו דיווחים לסוכנויות בכל רחבי העולם. מקומות העבודה ובתי הספר נסגרו, ואנשים יצאו אל הרחוב עוטים חג וחשיבות. עיני הכל היו נשואות למדינת ישראל הצעירה, שאף לא הספיקה לקבל הכרה מלאה לקיומה ממדינות העולם. ובכל זאת, שמונה חודשים לאחר שהכריזה על עצמאות, ותוך מלחמה בכל החזיתות, ב-25.1.1949, כ”ד בטבת התש”ט, העם בארצו יצא אל הקלפיות לבחור את האסיפה המכוננת של מדינת ישראל – הכנסת הראשונה.

זמן קצר קודם לכן, אפילו לא היו נתונים דמוגרפיים מדויקים שיאפשרו לערוך בחירות דמוקרטיות. בראשית נובמבר נערך מפקד אוכלוסין כדי לקבוע את מספר בעלי זכות הבחירה. עוצר של שבע שעות הוטל על היישוב כולו, ובסיומן נקבע שיש כחצי מיליון בעלי זכות הצבעה בישראל. שלושה חודשים אחר כך, 90% מהם יצאו אל הקלפיות.

“משפחות שלמות יצאו יחד להצביע. נשים לקחו את התינוקות אתן ומיהרו למלא את חובתן”, סיפר הסופר הפרלמנטרי של עיתון “הארץ”.

מוסדות האסיפה המכוננת אף הם לא היו מוגדרים דיים לפני ראשית נובמבר 1948, אז נקבע כי 120 צירים ישבו באסיפה; והבחירות הראשונות נערכו עוד לפני שנקבע חוק המסדיר את אותן. רק עקרונות כלליים הנחו אותן: “הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות”. מאוחר יותר, עוגנו עקרונות אלה בחוק יסוד.

בינתיים, פועלי בניין עמלו במלוא המרץ, ולא נחו גם ביום הבחירות עצמו, על השלמת מושב האסיפה בתל אביב – בית קולנוע לשעבר. הבמה, ששימשה לפני כן להקרנות, הוסבה למושב הנשיאות, הותקנו כפתורים חשמליים להצבעות וגם לוח חשמלי שעליו יהיו כתובות תוצאותיהן.

כיאה לבחירות ראשונות, ביום הבחירות הופיע בעמוד הראשי בעיתון מדריך קצר: “כיצד מצביעים – הוראות”. בין השאר נכתב בו: “בבואך למקום הקלפי הסתדר בתור, אם יש צורך בכך, אל תגיד – אבוא אחר כך’, אלא חכה בסבלנות עד שיגיע תורך והישמע להוראות הסדרן”.

ואמנם, ביום שלמחרת, החמיא העיתון לקוראיו: “במשך כל היום זרמו הבוחרים לקלפיות, ואף על פי כן לא נתהוו תורים ארוכים ליד התחנות”, סיכם בגאווה גלויה הסופר הפרלמנטרי של “הארץ”, “אין היישוב צריך להתבייש על התנהגותו ביום זה”.

מפא”י, בראשות דוד בן-גוריון, זכתה באחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר. מתוך 21 המפלגות שהתמודדו על מקום באסיפה, רק 12 הצליחו להיכנס. המספר הטיפולוגי האיר את לבם של כמה אנשים, שדיברו בדימיון הסימבולי ל-12 שבט ישראל.

“העם שזכה והגיע לכך בתוקף רצונו, מאמציו וקורבנותיו, ישא היום בלבו את זכרם של כל אלה שלא זכו – ונפלו בדרך הגאולה, בביצות הקדחת של ימי ההתיישבות הראשונים ובשדות הקרב רוויי-הדם”, כיבד סופר העיתון את היום החגיגי במלותיו.