Author Archives: admin

היום לפני 60 שנה התקיימו הבחירות הראשונות

כיאה לבחירות ראשונות, ביום הבחירות הופיע בעמוד הראשי בעיתון מדריך קצר: “כיצד מצביעים – הוראות”. בין השאר נכתב בו: “בבואך למקום הקלפי הסתדר בתור, אם יש צורך בכך, אל תגיד ?אבוא אחר כך’, אלא חכה בסבלנות עד שיגיע תורך והישמע להוראות הסדרן”

תגיות : כנסת

קולותיהם העזים של תעמולנים נדמו ביום הזה, והאחדות שרתה בכל. עיתונאים זרים ברחובות תל אביב רשמו רשימות בפנקסיהם, ושלחו דיווחים לסוכנויות בכל רחבי העולם. מקומות העבודה ובתי הספר נסגרו, ואנשים יצאו אל הרחוב עוטים חג וחשיבות. עיני הכל היו נשואות למדינת ישראל הצעירה, שאף לא הספיקה לקבל הכרה מלאה לקיומה ממדינות העולם. ובכל זאת, שמונה חודשים לאחר שהכריזה על עצמאות, ותוך מלחמה בכל החזיתות, ב-25.1.1949, כ”ד בטבת התש”ט, העם בארצו יצא אל הקלפיות לבחור את האסיפה המכוננת של מדינת ישראל – הכנסת הראשונה.

זמן קצר קודם לכן, אפילו לא היו נתונים דמוגרפיים מדויקים שיאפשרו לערוך בחירות דמוקרטיות. בראשית נובמבר נערך מפקד אוכלוסין כדי לקבוע את מספר בעלי זכות הבחירה. עוצר של שבע שעות הוטל על היישוב כולו, ובסיומן נקבע שיש כחצי מיליון בעלי זכות הצבעה בישראל. שלושה חודשים אחר כך, 90% מהם יצאו אל הקלפיות.

“משפחות שלמות יצאו יחד להצביע. נשים לקחו את התינוקות אתן ומיהרו למלא את חובתן”, סיפר הסופר הפרלמנטרי של עיתון “הארץ”.

מוסדות האסיפה המכוננת אף הם לא היו מוגדרים דיים לפני ראשית נובמבר 1948, אז נקבע כי 120 צירים ישבו באסיפה; והבחירות הראשונות נערכו עוד לפני שנקבע חוק המסדיר את אותן. רק עקרונות כלליים הנחו אותן: “הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות”. מאוחר יותר, עוגנו עקרונות אלה בחוק יסוד.

בינתיים, פועלי בניין עמלו במלוא המרץ, ולא נחו גם ביום הבחירות עצמו, על השלמת מושב האסיפה בתל אביב – בית קולנוע לשעבר. הבמה, ששימשה לפני כן להקרנות, הוסבה למושב הנשיאות, הותקנו כפתורים חשמליים להצבעות וגם לוח חשמלי שעליו יהיו כתובות תוצאותיהן.

כיאה לבחירות ראשונות, ביום הבחירות הופיע בעמוד הראשי בעיתון מדריך קצר: “כיצד מצביעים – הוראות”. בין השאר נכתב בו: “בבואך למקום הקלפי הסתדר בתור, אם יש צורך בכך, אל תגיד – אבוא אחר כך’, אלא חכה בסבלנות עד שיגיע תורך והישמע להוראות הסדרן”.

ואמנם, ביום שלמחרת, החמיא העיתון לקוראיו: “במשך כל היום זרמו הבוחרים לקלפיות, ואף על פי כן לא נתהוו תורים ארוכים ליד התחנות”, סיכם בגאווה גלויה הסופר הפרלמנטרי של “הארץ”, “אין היישוב צריך להתבייש על התנהגותו ביום זה”.

מפא”י, בראשות דוד בן-גוריון, זכתה באחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר. מתוך 21 המפלגות שהתמודדו על מקום באסיפה, רק 12 הצליחו להיכנס. המספר הטיפולוגי האיר את לבם של כמה אנשים, שדיברו בדימיון הסימבולי ל-12 שבט ישראל.

“העם שזכה והגיע לכך בתוקף רצונו, מאמציו וקורבנותיו, ישא היום בלבו את זכרם של כל אלה שלא זכו – ונפלו בדרך הגאולה, בביצות הקדחת של ימי ההתיישבות הראשונים ובשדות הקרב רוויי-הדם”, כיבד סופר העיתון את היום החגיגי במלותיו.

המילים “החזקות” שהפוליטיקאים רוצים שתשננו

תשדיר התעמולה של הליכוד בוחר בנימין נתניהו להשתמש שוב ושוב במילים הקשורות לעוצמה, למשל חזק, גדול וכביר. במונולוג של נתניהו בתשדיר הוא קורא בין השאר ל”צבא חזק..עורף ישראלי חזק..ממשלה חזקה..בעוצמה ובנחישות..אתגרים כבירים…קשות ומורכבות..מבחנים אדירים..החלטות קשות..אגרוף ברזל..הורדה דרמטית..בעזרת השם”.

בתשדיר של מפלגת העבודה המילים, ביניהן אומץ, יד יציבה והגה, לא רק נאמרות על ידי אהוד ברק ושאר המשתתפים, אלא אף מופיעות על המסך. המילים החוזרות מופיעות בתשדיר באופן הבא -“מקצוע רציני…אמת..מסתכל לקליינט בעיניים…יד יציבה על ההגה…יד יציבה…להסתכל לאמת בלבן שלה עיניים…קבוצה קטנטנה שיושבת ליד ההגה…להסתכל לאמת בעיניים”.

חשד: התערבות אפרים סנה למען בעלי עסק שאוים הביא להצתת רכבו

החקירה העלתה שמקור שיחת הטלפון המאיימת באזור המגורים של אותם פושעים. במשטרה בודקים חשד שהתערבותו של סנה בסכסוך שבו הם מעורבים הוביל לאיומים
תגיות : אפרים סנה / ישראל חזקה
במשטרה בודקים חשד שפושעים מהשרון אחראים להצתת מכוניתו של אפרים סנה, יו”ר מפלגת ישראל חזקה, בשל התערבותו בסכסוך שהם מעורבים בו. במשטרה יש מחלוקת בין שתי יחידות המטפלות בעבריינים אלה, בשאלה האם הם האחראים למעשה.

הצוות שהוקם במחוז תל אביב לחקירת ההצתה מממקד את החקירה באותם פושעים מהשרון, בעוד היחידה המרכזית של מחוז המרכז, שמטפלת שנים בפושעים אלה, מעריכה שאין להם קשר להצתה. סנה אמר אתמול ש”איומים לא ירתיעו אותי מהתייצבות לצד קורבנות הפשע”. בתחילת השבוע הוצתה מכוניתו של סנה כשחנתה ליד בית מגוריו בהרצליה. בה בעת התקבלה בביתו שיחת טלפון ובה איימו לפגוע בו כפי שנפגעה מכוניתו.

החקירה העלתה שמקור שיחת הטלפון המאיימת באזור המגורים של אותם פושעים. במשטרה בודקים חשד שהתערבותו של סנה בסכסוך שבו הם מעורבים הוביל לאיומים. לפני שבועות נפגש סנה עם תושבי עיר בשרון הסובלים, לטענתם, מהתנכלויות אותם פושעים לעסק שלהם. בעלי העסק אוימו, ורימונים נזרקו עליו ועל בתיהם. לפני כשנה וחצי נפתחה בעניין חקירה ביחידה המרכזית של מחוז המרכז. באחרונה נסגר העסק. סנה החליט לשלב את הפרשה במערכת הבחירות שלו, שבמרכזה המאבק בפשיעה.

בחירות 1981: נאום הצ’חצ’חים של דודו טופז

כל זה טוב ויפה, אבל כשאתם מתחתנים, זה הזמן בו עליכם לשכוח מהפולטיקה ומשאר עניינים, ולהתמקד בעיקר: הפקת חתונה בלתי נשכחת והדפסת הזמנות מעוצבות ומקוריות שכולם ידברו עליהן. איך עושים את זה? היכנסו ל http://www.weddingprint.co.il , משם זה כבר פשוט.

מערכות בחירות קודמות הן הבסיס היחידי בימים אלו לעיסוק פוליטי. הפעם – הנאום המפורסם של דודו טופז שהרגיז את מנחם בגין

הבחירות אמורות להתקיים בעוד חמישה שבועות בדיוק, אולם בימים האחרונים, מאז החל המבצע הצבאי בעזה, הודיעו רוב המפלגות על השהיית הקמפיין וצוותי התגובות מתמקדים בעיקר בהצהרות ביטחוניות הנוגעות לאירועים.

בהתחשב בכך, מערכות בחירות קודמות הן הבסיס היחידי בימים אלו לעיסוק פוליטי, הגם שאלו נשזרו כבר במארג החברתי הישראלי והפכו עם השנים למיתוסים ולסיפורי פולקלור.

נאום הצ’חצ’חים המפורסם של דודו טופז בשנת 1981 סומן כאירוע מכונן במערכת הבחירות ההיא. טופז, אז בדרן מצליח תקף את מצביעי הליכוד בעצרת בחירות ואמר כי “תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ’חצ’חים שהורסים אסיפות בחירות. הצ’חצ’חים הם במצודת זאב, הם בקושי שין-גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות”.

דבריו של טופז התקבלו בתשואות וזכו לביקורת רבה. בעצרת בחירות של הליכוד שנערכה למחרת, נאם מנחם בגין ותקף בחריפות את טופז. “עד אתמול לא הכרתי את המלה צ’חצ’חים, אך אמש שמעתי את הבדרן דודו טופז”, אמר בגין תוך שהוא מקריא מהדף את שמו של טופז. “הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!”.

אירוע זה ליבה מערכת בחירות אלימה וסוערת גם כך ונחשב עד היום לאירוע שהשפיע באופן משמעותי על הצבעת הבוחרים. בסרטון זה, ששודר בערוץ 1, מתאר טופז את ההתרחשויות במבט לאחור ואף מודה כי בגין צדק בדבריו.

המילים “החזקות” שהפוליטיקאים רוצים שתשננו

תשדירי התעמולה של שלוש המפלגות הגדולות מלאים בחזרות על מילים ספציפיות, בכדי לוודא שהמסר המבוקש עובר היטב לצופה בבית

תגיות : קדימה / העבודה / הליכוד / תשדירים

תצלום: מוטי קמחי
מיום השידורים הראשון של שידורי התעמולה עולה מסקנה אחת ברורה – שלושת המועמדים לראשות הממשלה החליטו לבחור בטקטיקת החזרה. תשדירי התעמולה של שלוש המפלגות הגדולות – קדימה, הליכוד והעבודה – מלאים בחזרות על מילים ספציפיות, בכדי לוודא שהמסר המבוקש עובר היטב לצופה בבית, כך עולה מבדיקה שערכו כתבי קול ישראל.

איך הגיע ברק אובמה לגשר בין המתמודדים?
לכסף שיעשו הפרסומאים מכל הבאסה הזאת, דווקא היה ריח | יוסי שריד
רייטינג מפתיע לתשדירי התעמולה

מי שצפה בתשדיר הבחירות של ציפי לבני ומפלגת קדימה לא יכול היה לפספס את המילים הבאות: יושר, ישר, לוחם, לוחמת, לוחמים, ערכים. המילים נשזרו בתשדיר בין היתר באופן הבא “יושר הוא ערך עליון…לוחמי אצ”ל…ערכים…ישר במידות לא מקובלות…בבית של לוחמים…הערכים..אותי חינכו להילחם..אני לוחמת”.

בתשדיר התעמולה של הליכוד בוחר בנימין נתניהו להשתמש שוב ושוב במילים הקשורות לעוצמה, למשל חזק, גדול וכביר. במונולוג של נתניהו בתשדיר הוא קורא בין השאר ל”צבא חזק..עורף ישראלי חזק..ממשלה חזקה..בעוצמה ובנחישות..אתגרים כבירים…קשות ומורכבות..מבחנים אדירים..החלטות קשות..אגרוף ברזל..הורדה דרמטית..בעזרת השם”.

בתשדיר של מפלגת העבודה המילים, ביניהן אומץ, יד יציבה והגה, לא רק נאמרות על ידי אהוד ברק ושאר המשתתפים, אלא אף מופיעות על המסך. המילים החוזרות מופיעות בתשדיר באופן הבא -“מקצוע רציני…אמת..מסתכל לקליינט בעיניים…יד יציבה על ההגה…יד יציבה…להסתכל לאמת בלבן שלה עיניים…קבוצה קטנטנה שיושבת ליד ההגה…להסתכל לאמת בעיניים”.

מתי תבינו שאנחנו לא ארה”ב ובישראל לא צריך עימות!!!

מה אתם כל כך רוצים עימות? הרי דיעותיהם של ביבי, ציפי וברק כבר ידועות לנו שנים לא? למה שאני אשנה את ההצבעה שלי לאדם שאני מכיר שנים, מכיר את דעותיו שנים ומכיר את דרכו שנים רק בגלל שהוא פישל או הצליח מאוד בראיון של שעה או שעתיים?

בארה”ב המצב שונה, שם רצים סנאטורים כמו מקיין ואובמה ובכל בחירות ישנו מועמד שהעם לא מכיר ולכן צריך לחשוף אותו (קלינטון היה בסה”כ מושל, בוש הגיע משום מקום וגם אובמה אותו הדבר) ולהסביר לעם למי הם עומדים להצביע,
את קמפיין הבחירות בישראל צריך לבסס על השיטה הדמוקרטית הישראלית בפועל ולא על שיטה אחרת, גם אם השיטה האחרת היא טובה זה לא אומר שהיא מתאימה.

הקולות הצפים: “רוצה את הראש של ציפי לבני עם הגוף של מפלגת העבודה”

כ-22% מכלל הנשאלים בסקר “הארץ” מצהירים על עצמם כ”צפים”, כמי שלא החליטו או לא יודעים למי יצביעו. פרויקט מיוחד מנסה לבדוק מה הם באמת חושבים על המועמדים
תגיות : העבודה / קדימה / ציפי לבני / אהוד ברק
כ-22% מכלל הנשאלים בסקר “הארץ” האחרון מצהירים על עצמם כ”צפים”, כמי שלא החליטו או לא יודעים למי יצביעו. חלק ניכר מהם מתלבטים בין העבודה לקדימה ובין קדימה לליכוד. החלטתם הסופית תקבע את גורל מערכת הבחירות. בהסתמך על נתונים אלו, שאלנו מספר דמויות מה הביא אותם “לצוף” וכיצד הם מתכוונים לפתור את דילמת ההצבעה בעוד פחות משבועיים. דעותיהם והסקירה הפוליטית שבאמצעותה הם מנתחים את מערכת הבחירות הנוכחית אינה יכולה להיחשב כפתרון סטטיסטי מוחלט, אך כדאי למפלגות המעוניינות בחלק מהקולות הצפים להקשיב למה שיש לאנשים “האמיתיים” לומר.

בכירים בקדימה: נותר רק לצמצם את הפער בהפסד לליכוד
בן אליעזר: יש אפשרות שאנחנו נרכיב את הממשלה
לבני ל”הארץ”: לנתניהו וברק יש בעיות אופי

חנן פוגל, 32, מגדיר עצמו כמי שאינו מצביע “קבוע” לאף מפלגה ספציפית, אך הוא בכל זאת ממוקם לדבריו בגוש המרכז-שמאל של המפה הפוליטית. בבחירות האחרונות הוא הצביע למפלגת קדימה ולפני כן הצביע לשינוי, אך כעת “אין לו למי להצביע”. לטענתו, דווקא תשדירי התעמולה עשויים להשפיע על הצבעתו, אם כי הוא אינו מתכוון לתכנן את סדר היום הטלוויזיוני שלו כדי לצפות בהם.

פוגל, המתגורר בתל אביב יחד עם אשתו ובנו עובד כמהנדס תוכנה בחברת היי-טק. הוא נשאל גם מדוע אינו “ממשיך” עם קדימה גם בבחירות הקרובות. לדבריו, הצוות שמתחת לציפי לבני במקומות 2-5 כולל אנשים שהוא “אינו מרוצה כלל מתפקודם. האנשים האלה לא השיגו הישגים משמעותיים מאז הבחירה, כאשר הדגש הוא על שאול מופז. אם הבחירות היו בחירה ישירה, לבני היתה מקבלת את הקול שלי”, אמר.

פרשנות: קדימה בגדה בשרון
וידאו: הליכוד תוקף את לבני ב”זירה הנשית”
סקר גולשים: מי צריך להיות שר החינוך הבא?

בדבריו הדגיש פוגל את חשיבות ההצבעה למפלגות הגדולות דווקא כי “אין טעם לקטנות”. בעיניו, בשיטת הבחירות הנוכחית ימשיכי בוחרי ישראל להגיע לקלפי כל שנתיים-שלוש, ויש צורך אמיתי בשינוי השיטה כדי להגיע ליציבות פוליטית. למרות זאת, הוא הביע ספקנות רבה באשר לסיכויי השינוי. “נבחרי הציבור נבחרים להיות פקידים ממשלתיים במשרדים בידיעה שאין להם מספיק זמן לעשות שינויים או רפורמות מאחר והם לא ישלימו קדנציה מלאה. הם נמנעים מלעשות שינויים מרחיקי לכת בהיותם בתפקיד, ובצורה כזו לא תיתכן התנהלות תקינה של מדינה” אמר פוגל והדגיש כי הוא אינו יודע בדיוק אילו שינויים צריך לעשות בשיטה, “אבל אולי צריך להעלות את אחוז החסימה משמעותית, אולי צריך 3-4 מפלגות גדולות ואולי בחירה ישירה לראשות הממשלה (מבלי לבחור מפלגה בנפרד) יעשו את העבודה. העיקר שמממשלות יחזיקו מעמד קדנציה מלאה”.

לדעתו, “שיטת הבחירות צריכה להשתנות כיוון שיש יותר מדי מפלגות קטנות. יחד עם זאת, אף אחת משלושת הגדולות לא מתאימה לי. מפלגת העבודה לא תקבל את הקול שלי בגלל התוכנית הכלכלית שברק הציע בכנס הכלכלה השבוע. מצד שני, הוא מחזיק בצוות הכי מתאים והכי טוב מבחינתי”, הבהיר פוגל וסיכם כי הבחירה תוכרע לבסוף בין מפלגת קדימה לעבודה. “אם אפשר היה לשים בראש העבודה את לבני – זה היה מבחינתי מושלם”.

פוגל התייחס גם להרכבת הממשלה ואיוש התפקידים השונים ואמר כי “על יו”ר מפלגה שמועמד לראשות ממשלה להרכיב את הצוות שילווה אותו בעצמו מבלי שאלה ייכפו עליו כתוצאה מפריימריז או שריונים פוליטיים. כך המועמד יכול לצעוד בבטחה ובאמונה שהצוות שאיתו נאמן לו מבלי להסתכן בסכסוכים פנימיים בהמשך”, אמר תוך שהוא מזכיר את מורדי הליכוד כדוגמא לדבריו.

לבסוף, הביע פוגל את דעתו לגבי חשיבות ההצבעה. בעיניו, אזרחי ישראל צריכים להצביע “גם במידה ואין מועמד מועדף (אפשר לשים פתק לבן), ולהתנות את קבלת יום החופש ממקום העבודה בהצגת אישור הצבעה מהקלפי. יהיו כאלה שיאמרו שזו סתירה לעקרונות הדמוקרטיה, אבל אני טוען שלא ייתכן שאנשים שיש להם זכות בחירה, לא יממשו זאת ובכך “יתרמו” לעוות דעת הרוב במדינה. תמיד אפשר לשים פתק לבן”, סיכם.

“הממשלה האחרונה היתה ממשלת שיתוק”

ד”ר מתיו סילבר הוא ראש החוג ללימודים רב תחומיים במכללת עמק יזרעאל ומבין מקימי בית ספר יהודי ערבי בגליל. הוא מגדיר את עצמו כאיש שמאל ועמדותיו הפוליטיות נעות בין מרצ למפלגת העבודה. בשנים האחרונות הצביע עבור העבודה, אך הוא מאוכזב וטרם גיבש עמדה לגבי הצבעתו בבחירות הקרובות. “אני מאוכזב מכך שמפלגת העבודה לא הצליחה לקדם את תהליך השלום , הפאשלה במלחמת לבנון השנייה לא הוסיפה למפלגה וגם ההתנהלות של ברק בעזה”, אמר סילבר.

לדבריו, המלחמה האחרונה לא תביא לפתרונות, אלה להיפך – “החמאס רק יקשיח את עמדותיו וזה עוד יגרום לחמאס להשתלט על הגדה המערבית”. כאיש אקדמיה, התייחס ד”ר סילבר גם לדו”ח שוחט ויש לו הרבה ביקורת על שרת החינוך יולי תמיר. “הממשלה האחרונה הייתה ממשלת שיתוק ולכן אני לא מוצא את עצמי מביע אמון בה”, אמר.

למרות האכזבה, ד”ר סילבר אינו נוטה ימינה ואף רואה את רשימת קדימה כרשימה ימנית ברובה. בעיניו, על הצבעה לליכוד “אין מה לדבר. אני מאוד מתלבט ויכול להיות שאני אחזור לעבודה כי בכל זאת יש עדיין ברשימה סממנים שיכולים להחזיר אותי כמו דניאל בן סימון ואני חושב שברק ולבני בסופו של דבר יכולים לקדם תהליך שלום בסיוע של הנשיא הנבחר ברק אובמה. אני מקווה שאני אצליח לגבש עמדה עד הבחירות” אמר סילבר.

מתלבטים? צפים? כתבו לנו איך אתם מתמודדים עם הבחירות המתקרבות ל- politico.co.il@gmail.com

בקיצור נמרץ, בעובדתיות ובענייניות – האמת על מפלגות הימין המזויף.

הליכוד בראשות נתניהו:

1. נתניהו עלה לראשות הממשלה ב-96, בזכות קולות הימין.
לאחר שנבחר, המשיך את תהליך אוסלו עם רב המרצחים ערפאת,
העביר כסף ונשק רב למחבלים, ביצע את מסירת חברון לידי אש”ף
(בעקבות מסירה זו עשרות רבות יהודים נרצחו, כולל שלהבת פס הי”ד)
ולאחר זמן מה אף חתם על הסכם וואי עם ערפאת, להעברת 13%
מהשטחים לשליטת ארגוני הטרור – כשבעקבות הסכם זה התפרקה ממשלתו.

המתווך האמריקאי מרטין אינדיק העיד בספרו שנתניהו היה מוכן למסור
את כל רמת הגולן לסורים, והעביר מסמך עקרונות לאסד על ידי שליחו רון לאודר.

2. נתניהו טוען שהוא לא תמך בהתנתקות, אך מדובר בשקר גס.
ביבי הצביע בעד הצעת חוק ההתנתקות 4 פעמים בכנסת, והבטיח
בפומבי שאף אם חוק ההתנתקות יובא למשאל עם – הוא יצביע בעדו.
נאמן ביתו של נתניהו יובל שטייניץ, הבטיח שההתנתקות היא בעלת
פוטנציאל להיטיב עם ישראל.

3. בבחירות הללו, נתניהו פיזר רמזים על הקמת ממשלת אחדות
עם קדימה והעבודה, והבטיח להמשיך את תהליך אנאפוליס – תהליך
שמשמעותו ההתחלתית היא משא ומתן לא רק על יו”ש אלא גם על ירושלים.

הבית היהודי-מפד”ל:

1. יו”ר המפלגה, דניאל הרשקוביץ, אמר במסיבת עיתונאים רשמית
שמפלגת הבית היהודי היא “לא ימין ולא שמאל”, שהוא לא בהכרח
יתנגד לויתורים על שטחים, ושינתן חופש הצבעה בכל הנוגע לגירוש יהודים.

2. הרשקוביץ מנהל קשרי ידידות עם ערבים בחיפה, ואף קיבל פרס
הוקרה מארגון ערבי-שמאלני בשם “בית הגפן”.

3. במפלגת הבית היהודי תומכים “רבנים” מהצד השמאלני ביותר של
המפה הפוליטית. למשל מקימה של מימ”ד, הרב אהרן ליכטנשטיין שתמך
בהסכם אוסלו, הרב יואל בן נון שפועל יחד עם ארגונים ערבים ואנרכיסטיים
בגדה נגד המתיישבים, והרב יהודה גלעד שהיה ח”כ של מפלגת העבודה
ותמך באוסלו.

מפלגת ישראל ביתנו בראשות ליברמן:

1. מצע מפלגתו של ליברמן תומך בחלוקת ירושלים ובמסירתה
לרשות המחבלים וכן במסירת המשולש שבגליל לרשות האויב.

2. ליברמן היה שותף בממשלת ההתנתקות של שרון, עד ששרון פיטר
אותו בעצמו כדי להכניס את העבודה. ליברמן היה שותף בממשלת ההתכנסות
של אולמרט ובמלחמת לבנון הכושלת בתפקיד “השר לעניינים אסטרטגיים”.

3. בכל מערכת בחירות, ליברמן הציב אנשי שמאל ברשימתו. בכנסת הלפני
אחרונה היה זה מיכאל נודלמן, שהצביע בעד ההתנתקות וערק לקדימה.
בכנסת הזו זהו ישראל חסון, שגם הוא ערק לקדימה. לכנסת הבאה, ליברמן מתעתד
להכניס לא מעט שמאלנים כדוגמת סופה לנדבר, ח”כית של מפלגת העבודה בעבר
וידידתו הקרובה של שמעון פרס, וכן הדוגמניות אנסטסיה מיכאלי ואורלי לוי שהשתייכו
לקדימה ולמרץ בעברן.

מפלגת ש”ס:

1. ש”ס העבירה את הסכם אוסלו על ידי המנעות בהצבעה, וראשיה מעולם לא
התחרטו על מעשה זה. התנגדותם להתנתקות אינה הוכחה לשינוי כלשהו בעמדותיהם,
שכן הם תמכו באופן עקבי בנסיגה תחת הסכם שלום כגון אוסלו, ולא בנסיגה חד צדדית.

2. רק השנה, ש”ס הצביעה בעד אדריכל אוסלו, שמעון פרס, לנשיאות המדינה –
מה שמצביע על כך שהברית שכרתה ש”ס עם השמאל עדיין שרירה ועומדת.

במידה ושאלתם, השמאל עדיין מתווכח

שולמית אלוני, יו”ר מרצ והשרה לשעבר, חגגה שלשום יום הולדת 80 באירוע שהתקיים לכבודה באולם “צוותא” בתל אביב
תגיות : מרצ
שולמית אלוני, יו”ר מרצ והשרה לשעבר, חגגה שלשום יום הולדת 80 באירוע שהתקיים לכבודה באולם “צוותא” בתל אביב. למרות האווירה העליזה, דיון שהתקיים בהשתתפות דוברים בולטים של השמאל העיד על חילוקי הדעות על סיכוי לשלום עם הפלסטינים.

המשתתפים צפו בסרט על אלוני בבימויה של ענת סרגוסטי, שבו נראית הפוליטיקאית, בין היתר, צועקת על ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ורוקדת לאחר הצלחתה בבחירות 1992. אבל נראה שגולת הכותרת של האירוע היתה רצינית יותר: דיון בהשתתפות אלוני, הסופרים עמוס עוז וא”ב יהושע והמשפטנית רות גביזון.

“חשבתי ערב המלחמה (בעזה) שמדינת ישראל לא צריכה להושיט את הלחי השנייה ושזכותה להגיב תגובה מידתית, נקודתית ומבוקרת”, אמר עוז, “אחרי יומיים קראתי להפסקת אש, כי ראיתי שהתגובה לא מידתית. אין שום יחס בין עוצמת ההרס, הסבל והמוות שהחמאס עולל ליישובי הדרום לבין עוצמת ההרס, הסבל והמוות שצה”ל המיט על עזה. מה שצריך היה פעולה צבאית נקודתית כלפי ראשי החמאס ואחרי יומיים להפסיק את האש חד-צדדית ולראות אם גם הם מפסיקים את האש”.

עוז הוסיף, ש”השנתיים הבאות יהיו הגורליות ביותר בתולדות ישראל מאז הקמתה, כי קיימת אפשרות ממשית, לראשונה זה עשרות שנים, להגיע להסכם שלום בין ישראל לרשות הפלסטינית” וסוריה.

פרופ’ גביזון לא הסכימה. “ישראל שאני רואה אותה, היהודית והדמוקרטית, היא מדינה שצריכה שלום”, אמרה. “אין ספק ששלום לא ייכון כל עוד אנחנו לא נכיר בתביעות הלגיטימיות של השכנים. אבל החלום שהשמיע כאן עמוס הוא לפי דעתי לא מציאותי. אני לא מאמינה שיש לנו הסכם בהישג יד… שתי מדינות לשני עמים זאת אומרת מדינה יהודית לצד מדינה פלסטינית. לא תהיה כאן מדינה יהודית אם נכיר בזכות השיבה… ואין היום יכולת ממשית לקבל הסכם עם ויתור על זכות השיבה”.

סקר: את מי אתם מעדיפים כשר ביטחון? שאול מופז, אהוד ברק, משה יעלון או אביגדור ליברמן

תיק הביטחון, הנחשב לבכיר משרדי הממשלה, נחשק ע”י רבים במערכת הפוליטית. חוו דעתכם – מי צריך להיות שר הביטחון הבא?

תגיות : אביגדור ליברמן / אהוד ברק / בנימין נתניהו / משה יעלון / שאול מופז

שבועיים ויום עד למועד הבחירות, והמאבק בין המפלגות מתמקד בעיקר באיסוף מצביעים בקרב הקהל העצום של הקולות הצפים. על פי רוב סקרי דעת הקהל, בין 20 ל-30 מנדטים עדיין לא החליטו למי להצביע בבחירות הקרובות והיועצים האסטרטגיים זיהו פוטנציאל זה ומתכוונים לרכז מאמץ כדי להפיק ממנו את מירב הקולות.

על רקע המאבק הכללי לקראת הבחירות והתחושה הציבורית כי נצחונו של הליכוד עדיין אינו מובטח, שאיפותיהם הפוליטיות האישיות של המועמדים הבכירים במפלגות אולי נדחקו מעט הצידה – לפחות באופן פומבי – אך הרכב הממשלה העתידית התחיל ללבוש צורה בימים האחרונים, אם בפרסומים שונים בכלי התקשורת או בשיחות סגורות של מועמדים, המנסים לשריין לעצמם יתרון במרוץ לתיק מסוים.

אתמול פורסמו בעיתון “מעריב” מועמדי הליכוד כשהם “מחולקים” כבר לתיקים, על פי הערכות פוליטיות ושיחות של כתבי העיתון. בנוסף, מראיונות שונים לכלי התקשורת ומהערכות שונות במערכת הפוליטית עצמה, שאיפותיהם של מועמדים ממפלגות אחרות כבר ידועות והממשלה הבאה, ללא קשר לזהות העומד/ת בראשה, לא תפתיע, ככל הנראה, את הציבור בצורה דרמטית.

בתיק הביטחון, הנחשב לאורך השנים לתיק הבכיר בממשלה, חושקים לא מעט מועמדים, הרואים עצמם כראויים לו, הגם שזהות שר הביטחון העתידי כמעט סגורה מראש.

יו”ר מפלגת העבודה אהוד ברק, המכהן כמובן כשר הביטחון הנוכחי, נחשב כמועמד המוביל לזכות בתיק זה לאחר הבחירות, גם אם יכהן תחת ראש ממשלת הליכוד בנימין נתניהו. ברק, שנכנס לתפקיד במקום עמיר פרץ וכיהן בו במהלך ימי הלחימה בעזה, נחשב לשר ביטחון פופולארי ובסקרי שביעות רצון הוא זכה לאחרונה ב-41% תמיכה מהציבור. למרות זאת, החלה מפלגת העבודה לאחרונה בניסיונות למצב אותו כמועמד לראשות הממשלה ולא כדמות המובילה לאייש את משרד הביטחון. עם זאת, ברור כי גם אם יעשה ברק את הבלתי אפשרי ויזכה בבחירות, הוא לא יזדקק לשינויים רבים במשרד, שם ימשיך לכהן , ככל הנראה.

המתחרה הגדול ביותר של ברק מגיע ממפלגת קדימה. שאול מופז, שכיהן בתפקיד בעבר, לא הסתיר מעולם את שאיפתו לחזור למשרד, והוא מחכה לכך במיוחד אחרי תקופת כהונה בעייתית – אישית וציבורית כאחד – במשרד התחבורה. לאחר שהפסיד במרוץ צמוד לציפי לבני על ראשות קדימה ושוריין כמספר 2 שלה במפלגה, ברור כמעט לחלוטין כי אם תזכה המפלגה בבחירות, יהיה קשה למנוע ממנו את התפקיד, למרות הצהרותיה של לבני על רצונה בהקמת ממשלת אחדות.

מבחינת הליכוד, העניינים הופכים מעט יותר מורכבים. נתניהו הבהיר לא פעם כי ברק הוא שר הביטחון המועדף עליו בממשלתו העתידית. לצורך כך, מפלגת העבודה חייבת לזכות במספר מנדטים “סביר”, כזה שיאפשר לה להגיע לממשלה כשותפה קואליציונית בכירה ולזכות בתיק החשוב. עם זאת, מועמדים מסוימים בליכוד בהחלט חושקים בתפקיד ורואים עצמם כראויים לו, הגם שיהיה להם קשה להתמודד עם מועמדותו של ברק. משה יעלון ויוסי פלד, שהצטרפו לליכוד לקראת הבחירות, הובאו על תקן “כוכבים ביטחוניים” ולא ברור אילו הבטחות קיבלו לגבי תפקידים עתידיים, אם בכלל. יעלון, הנחשב כדמות ביטחונית בכירה, רואה עצמו, קרוב לודאי, כמועמד גם למשרד זה, אך בשל ניסיונו הפוליטי והממשלתי הדל, סביר להניח שהוא יסתפק גם בתיקים אחרים.

מועמד נוסף לתפקיד, שמעורר הד ציבורי רב בימים האחרונים הוא יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שכיהן בממשלה היוצאת זמן קצר כשר לענייני האיומים האסטרטגיים. בראיון ל”הארץ” הוא הצהיר כי הוא בהחלט רואה עצמו כבשל לתפקיד ובחלקים רבים בציבור הוא זוכה לפופולאריות רבה בשל הקו התוקפני שהוא מפגין במערכת הבחירות.